בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

טלי והשן השחורה

7תגובות

במטה שוכבת טלי.

בראשה המתלתל היא

מפליגה אל ארצות

מתוקות ונוצצות.

טלי עם עיני התכלת.

היא חלמה שהיא אוכלת

שוקולד מן הכרית.

המנה העקרית

שוקולדה משויצריה

נגמרה כמעט, וצר לה.

גם החשך המתוק

נעלם לאט בתוך

פה חולם, עמק בפיה

של השמש שהופיעה.

במטבח שורק קומקום.

"טלי, את צריכה לקום" -

מודיעה לה דודה שולה.

("רק עוד רגע", לחשו לה

חשכים בכר, "לישן"...)

אך לפתע דוד שמשון

נעמד מעל לטלי

ואומר: "זה לא נורמלי

עם אור בקר לא לקום.

יש לה סדר יום עקום

לילדה המתלתלת",

הוא אומר ומטלטל את

טלי הקטנה, והיא

קמה לה אל הראי.

טלי לראי נגשת.

בשער עונדת קשת

ורואה שם נסיכה -

בראי - עם חיוכה.

אבל מה זה פה? בפיה

שן שחרה אחת הופיעה.

היא רואה שזה קים

כמו פנינה שחרה בים.

גם בעמק האוקינוס

יש פנינים שחרות, ואנו

כה כמהים אותן לשלות

מנבכי המצולות.

כי פנינים הן כמו שנים

לבנות, והפנינה עם

צבע חשך רך הנה

נדירה מכל פנינה.

יש לטלי שן שחרחרת

מתוקה כמו ליל החרף,

כמו הלילה שנולד

בו חלום על שוקולד.

היא קוראת לשני דודיה:

"דוד שמשון, אתה יודע,

דודה שולה, התדעי,

מה ראיתי בראי?

יש לי שן שחרה כמו חשך",

טלי מתחילה ללחש: "איך

נעלם לי החלום

ונגלה לי יהלום

שצבעו כצבע לילה

והשן הזאת - אולי לה

יש כחות נשוך-כרסום

כמו של יהלום קסום".

דודה שולה מסתכלת:

"שן שחרה ומקלקלת",

היא אומרת לשמשון,

שאומר: "דבר ראשון

יש אצל רופא שנים

תור לקבע לקטנה, עם

דוקטור חסן נתקשר.

הוא יודע לישר

שן שנתעקמה, אפלו

אם עכבר הופך לפיל הוא

לא נבהל, והוא ילבין

את השן הזאת, שבן-

לילה צבע לא-נורמלי

אפפה בפה של טלי".

דודה שולה שחה כך:

"חיש מהר אותך נקח

לבקר את דוקטור חסן.

טלי, אין סבה לכעס, הן

אין בררה, השן שלך

היא כמו שלג מלכלך".

טלי ברגלה רוקעת:

"יש לי רגז, יש לי כעס,

יש לי שן שחרה ושום

דוקטורים לא יתלשום

מן הפה או מן השכל.

דוקטור חסן לא נוסך אל

פי יהיה את מכשיריו.

ואני בצדק רב

אשאר לי פה בבית

עד לשעת בין-הערבים

עד ללילה שיליט

את שני האפלולית" -

היא אומרת לדודיה,

אך את דבורה גודע

קול של צעקה רמה:

"תשתקי, ילדה! דממה!

את תלכי בין כה וכה, אך

אם את תתנגדי, בכח

נסחבך אל הרופא -

דוקטור חסן. לא יפה,

לא יפה את מתנהגת,

טלי, אל תוציאי הגה!

הכנסי לאוטו! שבי!

ועכשו אותך נביא

לבקור רופא שנים.

את אחת, ואנו שנים.

שני גדולים, ואת ילדה" -

כך אומרים לה הדודה

והדוד שניהם ביחד -

"את ילדה ספוגה בפחד".

"טלי, טלי בכינית,

היא בוכה במכונית" -

היא בוכה, וכך נדמה לה

ששרות טפות המלח.

היא בוכה והיא לבית

דוקטור חסן חיש מובאת.

הם חושבים שזה בסדר

לקחתה כך, אך בסתר

לב לטלי ולשן

יש כחות כשוף, יש אין-

סוף כחות כשוף ופלא

לשנים שכאלה.

 

אור מבהיק חזק דלוק.

דוקטור חסן בחלוק

מחכה ליד הפתח.

היא סוגרת את הפה, אך

דודה שולה כבר אמרה:

"יש לטלי שן שחרה".

"טלי", הרופא מצביע

על כסא גבוה, "שבי על

הכסא הזה, פתחי

את הפה שלך", אך היא

לדבריו לא מציתת,

בראשה עובר הרטט

של הלחש הישן

בתוכו של שחר-השן:

"יש לי שן שחרה כמו לילה,

והשן הזאת, אולי לה

יש כחות נשוך-כרסום

כמו של יהלום קסום.

היא יודעת איך לכעס, הן

היא תנשך את דוקטור חסן".

שן שחרה יש לעקר",

הרופא אומר, וקר

רץ על פני עורה של טלי.

"היא דבר עכור ודל, היא

כתם רקבון רפה" -

כך אומר לה הרופא,

"ועכשו פתחי בלי מרד

את הפה". אך היא אומרת:

"מן השרש לא תתלש

את השן שלי, שלש

הפנות שלה כמו כובע

לראשי תוספנה גבה.

כח מסתורי קסום

של נשוך ושל כרסום

בנבכי השן מוטל, היא

שן המסתורין של טלי,

שן המסתורין שלי" -

היא פותחת להפליא

את הפה שלה. בן-רגע

דוקטור חסן מן הרקע

גח ובידו מקל

של מתכת: "אסתכל

בשניך, ואראה בין

נטיפים של רק ואבן

את השן הרקובה",

הוא אומר בגאוה.

והנה ידו נמתחת

אל תוך פיה, אבל תחת

שתתן לאצבעו

לחטט בפיה, או

שתתן לו להגיע

אל החשך שבפיה

ולתלש בצבת גדולה

את השן האפלה,

היא לרגע מתמשך את

אצבע הרופא נושכת.

היא נושכת, ובשן

השחרה שלה יש אין-

סוף כחות כשוף ונשך.

"את צריכה להענש! איך

את העזת לנשך רופא!"

הרופא צועק: "בפה

נשכני כזה אינני

מטפל יותר, השן היא

מסכנת, וגם היא,

טלי, היא יצור פראי.

לא אסכים יותר לגעת

בילדה המשגעת",

הוא אומר בקול צוחה.

יש לו אצבע נשוכה.

 

ובשעת בין-הערבים

טלי, שנמצאת בבית,

מביטה אל הראי

ורואה דבר טבעי.

טלי מבינה בסתר:

זו פנינה שחרה בכתר,

ואני הנסיכה

עם השן החשוכה.

ינואר 2006

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו