בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דוחפים את הכאב אחורה עד שמגיעים להתחלה

על אנתולוגיית שירה חדשה, "תשקיף", בעריכת ענבר איצקוביץ'

תגובות

אנתולוגיית שירה חדשה ושמה "תשקיף" בעריכת המשוררת הצעירה ענבר איצקוביץ' (הוצאת קטע, 2011, עמודים לא ממוספרים) הוצגה לראווה במופע שירה מיוחד בחנות הספרים "סיפור פשוט" בתל-אביב בחודש שעבר. במופע השתתפו, נוסף לאיצקוביץ', עוד שמונה משוררים וכותבי שירה צעירים ובהם אמיר מנשהוף, אבנר עמית, מיתר מורן ועדי ברקוביץ'. רוב הכותבים הם ילידי סוף שנות השמונים של המאה הקודמת והם באים מירושלים ומתל-אביב בעיקר.

האנתולוגיה צלולה הרבה יותר מהרבה אוספי שירה היוצאים לאור באחרונה בשטף גדול. "תשקיף" מציגה את אמנות השיר כשהוא במערומיו; אין כאן גילוי דעת או כתב מניפסט; אין כאן פרטים ביוגרפיים של מי מהכותבים; וברוב השירים אין גם ניקוד; אין אפילו נושא מאגד ומכוון את הקוראים בקלות אל המטרה. יש כאן מעשה אמיץ מצד העורכת, הכולל עריכה אמיתית, שהושקעה בה מחשבה, ומתוכו ניכרת אהבתה הגדולה של איצקוביץ' לשירה.

בסוף אחד משיריה כותבת איצקוביץ' כך: "דוחפים את הכאב אחורה / אחורה אחורה אחורה / עד שמגיעים להתחלה שבה / אין כאב / ואין שתילים". נדמה שבכך היא מתווה את החוט האורג במנעד תימטי רגיש במיוחד את רוב שירי "תשקיף": אלו הם שירים של בראשית או אפילו של טרום-בראשית; של רצון לחזור אל מקום ראשוני של הוויית חיים ויצירה. מקום כזה הוא למשל הגוף העירום המתואר מתוך מצב של חלימה על-ידי מיתר מורן, המציגה מבחר מעמיק ביותר של שירים בחוברת שלפנינו, כדוגמת השיר הבא: "בחלומות אני מתרגלת עירום / אחר / - כזה שלא משאיר אותי מושבתת / תחת תנודת עיניים מהירה / ופרכוסי ברכיים // בחלומות אני יודעת לכמת עצמי / במינון ער, ובמניין שנות אור / לקמט כרובי חבלה".

פרט למצבי התודעה המשתנים ומלווים את השיר יש כאן מלאכת כתיבה משובחת ושפה נפלאה ומוקפדת מאוד. השיר נחתם במעין משאלה: "רק לא להינמק בתוך הגוף זה, / שבמשמעת הד קולו הוא זר / ובהידחקות לתוך קירות / הוזה הוא את עצמו החוצה". כמה יפה הוא כאן הצימוד המורכב "הוא זר - הוזה", וכמה מפעים הוא האופן שבו השיר נחלץ מתוך מצב החלום.

כתיבה מרשימה לא פחות מזאת של מיתר מורן מתגלה ב"תשקיף" בדמות ארבעת שיריה של המשוררת עדי ברקוביץ'. ברקוביץ' משוררת את אהבת הנשים שלה באופן מתריס ולוחמני אל מול החברה הנורמטיבית. היא עושה זאת בצמד שירי הנחיה רחבי-מבע, שפורסמו תחת השמות "כך ירחב בך - הוראות לסיבוב בשכונה" ו"כך תנצחי בקרב מבטים בסיבוב בשכונה". השני השני נפתח בתיאור ישיר של הקונפליקט: "בין דוכני השוק / שלובת זרועות עם האהובה שלך / אתן קונות בננות ותפוחים / היא מצחיקה אותך / צחוקך פורץ החוצה בגלים עבים // אתן מתחילות להתרחק מן הדוכן / קיים סיכוי שתשמעו: / "טפי! גועל נפש לאסביות, זאתי קול של גבר יש לה".

תיאור אקסטאטי וכביכול הרמוני של אהבת-נשים אצל ברקוביץ' מופיע בשיר בכוכבית שבא מיד אחר כך: "מאוהבת אני מאוהבת ולא באשה אחת בכל הנשים שאי פעם / אהבתי ושאי פעם אוהב כולן באות יחד ומחזירות אותי לדקות / שאהבתי אותן הכי חזק שכאבתי אותן מחוץ לשפיות אל / הדלתות ששברתי אל הקירות שנגחתי אל הלב הנופל הנרפה השועט". תיאור הדברים הנסער והנמרץ הזה נחתם בסוף השיר בהתפוגגות הנשים האהובות אל "בין דפים מצהיבים של יומן נעורים מתכלה".

נוסחים רחבים וקצרים של כתיבת שירה מציג המשורר אבנר עמית כאשר מה שנראה כמאפיין את חמשת השירים שלו המופיעים כאן הוא האופן שבו הם מדברים, ממש, אל הקורא אותם, כמעט ללא חיץ, כמו למשל בשיר הפותח שלו, הנקרא פשוט "די", והוא בעל ניגון אלן גינסברגי משהו: "די, תפסיק, תהיה טוב, תהיה טוב, די / אני מתחנן, די, אל תהיה רע, די, לא שוב / עזוב את הפורנו, פורנו זה רע, תאהב / לאהוב זה טוב, גם לחי שנייה, גם חסה... די / בשם ישוע הגואל / בשם הבודהות של שלושת העולמות / בשם מריה הקדושה ושדי חמלתה / בשם הריקות והאור הלבן של האחד די".

מן המקום הזה טוב לעבור אל מקבץ שיריו של המשורר אמיר מנשהוף, שהוא כמדומה האטי בסגנון כתיבתו מבין מקבצי השירים ב"תשקיף", וכל כולו מדוד, כמבקש להתנשא מבראשית הגוף אל מסתריה המטאפיסיים של ההוויה ופרי האהבה. מנשהוף עושה זאת בהצלחה יתרה בשני שירי-מים ימיים יפהפיים על מהות האדם כיורד-ים ועל לידת האוהבים ובת השיר מתוך הקרחונים; ומנגד הוא מעמיד כאן שיר-אש, שבסופו ניצבת לה פסגה מטאפורית של ממש: "זרוק לתוך-האש את השמות / תאמר לה / שהגוף שלך חרא צפוף // זרוק / בשעה שעכשיו / שאורכה לא-ידוע / יבוא לך איש מהאש // הנה הוא יוצא מן האש / בן האור / תאונן אותו".

זה לא דבר שמלמדים בבתי ספר לכתיבת שירה. זה דבר שנכתב מתוך פלא היצירה וזה תשקיף מעודד מאוד.

עזרא לוי


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו