שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

אַף כִּי מֵת תִהְיֶה, לֹא תֹּאבַד תְּהִלָּתְךָ

במאה השישית לפנה"ס מבטיח המשורר תֵאוֹגְניס איש מגארה לקירנוס אהובו חיי נצח. תירגם מיוונית עתיקה: אמיר אור

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
תֵאוֹגְניס

במאה השישית לפנה"ס מבטיח המשורר תֵאוֹגְניס איש מגארה לקירנוס אהובו חיי נצח. שיריו של תיאוגניס הגיעו לידינו כאוסף בן 1389 טורים שככל הנראה היה פופולרי כשירת משתה, לכן לא רק שהשתמר אלא גם ספח אליו עם הזמן שירים נוספים. במקורו היה האוסף מוקדש לקירנוס ורבים מהשירים פותחים בפנייה אליו. תיאוגניס אף מודיע בפירוש כי השירים נועדו להנציח את שמו ואת שם אהובו והם חתומים ב"חותם" שינצרם לדורות הבאים.

הפנייתם של שירים דידקטיים אל אהובו אינה תרגיל פואטי, אלא ברוח התרבות האריסטוקרטית של תקופתו, תיאוגניס אכן משמש כמדריך וכדוגמה לאהובו הצעיר. עם זאת, מעבר לטון המוראלי, משתמשים השירים גם בעגה הומוריסטית שבה ה"שעורים" הם מטאפורה לאברו של המאהב במשולב עם הדימוי המיני של הסוס ורוכבו:

נַעַר, הִנְּךָ כַּסּוּס; שְׂבַע שְׂעוֹרִים
אֶל אֻרְוָתִי חָזַרְתָּ,
מִשְׁתּוֹקֵק לְרוֹכֵב טוֹב, לְכַר דֶּשֶׁא יָפֶה,
לְמַעְיָן צוֹנֵן, לְחֻרְשׁוֹת מְצִלּוֹת.

תאוגניס הוא אמנם הראשון הכותב שירי הנצחה לאהוב, אבל גם אינו חדל להתלונן על התנהגותו של קירנוס כלפיו ועל חוסר נאמנותו. כמובן, לא פחות מקירנוס מונצחים בשיר גם המשורר, אהבתו ושירתו.

כְּנָפַיִם נָתַתִּי לְךָ לָעוּף בָּן קַלִּיל
מֵעַל יַם אֵין גֶּמֶר וְאֶרֶץ רַבָּה.
מֵאַף סְעֻדָּה וּמִשְׁתֶּה לֹא יִפָּקֵד מְקוֹמְךָ,
עַל שִׂפְתֵי הָאוֹרְחִים הָרַבִּים תִּנָּשֵׂא
וּבְזֶמֶר צָלוּל יָשִׁירוּ אוֹתְךָ
צְעִירִים חֲמוּדִים לִצְלִילֵי חָלִיל עֲרֵבִים.
גַּם עֵת תֵּרֵד אֶל בֵּית הָדֶס, שָׁם רַב הַנֶּהִי
בְּמַעֲמַקֵּי אֲדָמָה קוֹדְרִים, לְעוֹלָם
אַף כִּי מֵת תִהְיֶה, לֹא תֹּאבַד תְּהִלָּתְךָ
כִּי שִּׁמְךָ יִנּוֹן לָעַד בֵּין בְּנֵי הָאָדָם,
קִירְנוֹס; יָסֹב אֶת יַבֶּשֶׁת יָוָן וְאִיֶּיהָ,
חוֹצֶה אֶת מְצוּלַת הַדָּגָה אֵין לָהּ חֵקֶר
לֹא רָכוּב עַל גַּב סוּס, אַךְ נִשָּׂא בְּחֶסֶד
הַמּוּזוֹת סְגֻלּוֹת הָעֲטֶּרֶת אֶל כָּל שֶׁיִּרְצוּ לְקַבְּלֶךָ.
וְחַי כְּמוֹהֶם תִּהְיֶה, שִׁיר לַדּוֹרוֹת הַבָּאִים
כָּל עוֹד עַל עָמְדָן תַּעֲמֹדְנָה הָאָרֶץ, הַשֶּׁמֶשׁ.
אַךְ אֲנִי — אַף לִמְעַט כָּבוֹד מִמְּךָ לֹא זָכִיתִי,
וּבְמִלִּים סוֹבַבְתַּנִי בְּכַחַשׁ כְּמוֹ יֶלֶד הָיִיתִי.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ