"אטלנטיס" של טל ניצן: תקווה עמומה לאפשרות אחרת מעבר למועקה

בספרה החדש, המאגד שירים חדשים לצד ישנים, טל ניצן אינה מרחמת על עצמה וגם לא על הקוראים. למרות תחושת הייאוש, בשפתה היפה והמפוכחת מסתתר גם שמץ של תקווה

יותם ראובני
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
יותם ראובני

תחושה של מועקה נשארת בלב הקורא עם הקריאה ב"אטלנטיס", מבחר מספרי השירה של טל ניצן, לצד שירים חדשים. ועם זאת, הספר מרתק והוא נקרא כמעט כספר מתח. משיר לשיר מתברר עומק הייאוש של ניצן, כמו ב"שלל": "לא יכולתי להשיב ריקם ניבים חדים כל כך / לא היה לי מה לתת כמעט / הרכנתי את ראשי / הגשתי לו את עורק הצוואר".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ