בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המלחמה על האופטימיות

תגובות

דבר אופטימי, עשיית שירים. יושבת צעירה איראנית באמצע המאה ה-20 ושופכת את נפשה על דף נייר, מתעלמת ממוסכמות הכתיבה והמוסר ואינה מפחדת משלטון השאה וממשטרתו החשאית, ואינה מעלה על דעתה שזה ייפול ויומר בשלטון האיסלאם הגרוע ממנו ושירתה תיאסר, ואינה יודעת שממילא מותה יבוא עליה עוד קודם לכן בחטף, בתאונת דרכים, והיא בת 32 בלבד. דבר אופטימי, עשיית שירים. משוררת איראנית, שבנה נלקח ממנה ואהובה נשוי לאחרת ועצביה מרוטים, אינה מעלה בדעתה שארבעה עשורים אחרי מותה, בארץ רחוקה שהיתה כביכול לאויב, בשיאה של מערכה שעיקרה, בינתיים, זיהום התודעה, שיריה היפים ושוברי הלב ייגעו בנפשה של אשה אחרת, שתחליט לתרגם אותם לשפתה ולהגיש אותם כמנחה לקוראים בזמן אחר, בארץ זרה. דבר אופטימי.

אבל איזו אופטימיות אפשר למצוא בשירתה של פרוע' פרח'זאד גופה? הרי פרח'זאד, ילידת 1935, שהיתה ממחוללות המודרניות בשירה הפרסית, ששיחררה את עצמה ממגבלות החרוז והמשקל של מסורת מפוארת זו וגם מכבלי הפטריארכליות והשמרנות של ארצה, כתבה בעצמה על אופי השחרור שחוותה, "כל היום/ כל היום/ משוחררת, משוחררת, כנבלה על מים/ התקדמתי לעבר המחריד שבצוקים/ לעבר העמוקה שבמערות הים".

אולי אפשר למצוא בה את האופטימיות שבסירוב להיאלם, כלומר להיכנע, לא לאוסרים מבחוץ ולא לאוסרים מבפנים, לא למציעים נחמה כוזבת. "יותר מזה, אה, כן/ אפשר לשתוק יותר מזה", כתבה פרח'זאד באחד השירים החזקים בקובץ "לידה אחרת", שיר המלמד על רוחב המנעד הפואטי שלה ועל הרלוונטיות של שירתה. "אפשר לצעוק/ בקול כוזב וזר/ ‘אני אוהבת'/ אפשר בזרועות שליטות של גבר/ להיות נקבה יפה ובריאה (...) אפשר לכרוע חיים שלמים/ בראש מורכן, לרגלי מצבה קרה/ אפשר לראות את אלוהים בקבר אלמוני/ אפשר לרכוש אמונה במטבע חסר ערך/ אפשר להירקב בחדרי מסגד (...) אפשר את יופיו של רגע אחד/ לטמון בבושה בתחתית תיבה (...) אפשר לצעוק ולומר בלי סיבה/ ‘אה, אני מאוד מאושרת".

יש משהו זר ומוכר כאחד בלשון של פרח'זאד. המתרגמת סיון בלסלב יצקה אותה לעברית ראויה לשבח ומודעת מאוד לעצמה. כותרת השיר המצוטט לעיל, למשל, היא לא פחות מאשר "בובה ממוכנת", החלטת תרגום שמעמידה את פרח'זאד בהקשר אוניברסלי רחב - מודרני, פמיניסטי - דרך פריזמה מקומית מאוד. ואכן, קשה לקרוא את שירתה של פרח'זאד בלי לחשוב על משוררות הקינה והכמיהה והשחרור העבריות הגדולות, על רביקוביץ וגולדברג ורחל, למשל.

אפשר שגם חוט מקשר בין-תרבותי ובין-דורי זה הוא מקור לאופטימיות, לפחות כל עוד אין רואים באופטימיות בסיס לשינוי המציאות, אלא כלי לחילוצו של איזה כבוד אנושי מתוך אותה מציאות, שלכוחות המניעים אותה הוא אבד או אף פעם לא היה חשוב. גם את המציאות הזאת פרח'זאד ידעה לתאר בעוצמה רבה. בסופו של שיר יגון אפוקליפטי היא שאלה אם נשאר עוד מי שמקשיב לטוהר צליל המים, וענתה, "השמש מתה/ ואיש לא ידע/ כי שמה של אותה יונה עצובה/ שנמלטה מן הלבבות, הוא אמונה".

וגם: "דבר אופטימי, עשיית שירים" הוא, כמובן, שם ספרו של מאיר ויזלטיר מ-1976, הרואה כעת אור במהדורה חדשה, נחוצה. האם לאופטימיות (היחסית, האירונית) שבשמו היתה הצדקה? במובנים אחדים, המהדורה החדשה מלמדת שכן. על גב הכריכה מופיע שלט שנישא באחת מהפגנות הקיץ שעבר ובו ציטוט מהמפורסם שבשירי הקובץ: "יש לי סימפטיה לאנשים שמתעקשים בתל אביב". גם אם אותו גל מחאה דעך, הווירוס שבמלותיו של ויזלטיר צלח את מבחן הזמן ואולי עוד יצלח.

ואולם מקור אחר לאופטימיות חבוי בנספח החדש לקובץ. זו אופטימיות שמקורה בפסימיות דווקא. כל כך קולע השיר הגנוז והמצחיק והנהדר של ויזלטיר, "הרהורים על רצינותו של שר החינוך", עד שאפשר לקרוא בו אגב פליאה על שנכתב לפני ארבעה עשורים ויותר, ולהחליט שהזמן אולי אינו מוביל מן הרע לטוב, אבל גם לא להפך. "משפחת דרורים מקננת בפנסי מאז האביב/ והיא הממלאה את לבי אופטימיות ותקווה/ שבסופו של דבר נביא הכל על מקומו בשלום/ ובוודאי גם העניין (איני מזלזל בו) שהואלת להביא לפני:// במשך שלושה חודשים, מאז האביב/ זכה כל הסר למשרדו של השר (...) כל מי שביקש לשנות את מבנה התקציב/ כל מי שהצביע על הטמטום המשווע של תוכנית הלימודים/ כל אשר כזה זכה להיות מובל אל החלון (...) לשמוע אותו פסוק, שמצא דרכו אף לעיתונים:// משפחת דרורים מקננת בפנסי מאז האביב/ והיא הממלאה את לבי אופטימיות ותקווה (...)".

"לידה אחרת" - פרוע' פרח'זאד. מפרסית: סיון בלסלב. קשב לשירה, 84 עמ', 74 שקל; "דבר אופטימי, עשיית שירים" - מאיר ויזלטיר. הקיבוץ המאוחד, 128 עמ', 78 שקל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו