בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פיתוחי העץ של הנשמה

2תגובות

“שיר / עיר” - לאה גולדברג. חיתוכי עץ מאת פרנץ מזרל. אבן חושן, 79 עמ’, 84 שקלים

תשעה שירים גנוזים של לאה גולדברג, שהתגלו כמעט במקרה בין דפיו של ספר ישן ורואים אור לראשונה כ–80 שנים אחרי שנכתבו, הם מתנה גדולה לאוהביה ולחוקריה ולמוקירי זכרה ומורשתה. ושיריה אלה, שירי בחרוּת שנכתבו בהשראת תחריטי עץ של האמן הבלגי פרנץ מזרל בגב דפי ספר רפרודקוציות משלו, “נופים ומצבי רוח”, בתוך עותק שניצל ברגע האחרון מגריסה או אובדן על ידי רפאל ויזר מבית הספרים הלאומי שבירושלים, יפים ויפים מאוד. ובכל זאת, מנקודת מבט מסוימת, אפשר שהיפות והמשמעותיות שבשורות “שיר / עיר”, הספר המציג את השירים הגנוזים לצד חיתוכי העץ של מזרל ותצלומי כתב ידה של גולדברג ואחרית דבר מאירת עיניים של העורך גדעון טיקוצקי - אפשר שהשורות היפות ביותר בספר לא נכתבו על ידי איש מהם.

מהי אותה נקודת מבט? כדי לענות אפשר לנסות להבין מה מצאה גולדברג באמנותו של מרזל. טיקוצקי מיטיב להבהיר את ההקשר שבו נוצרו התחריטים, את הפופולריות העצומה שזכו לה באירופה בין שתי מלחמות העולם, את משיכתה של גולדברג אליהם כהד למפגשה של אשה צעירה עם חוויית הכרך, וכן את עיסוקה כתלמידה וכיוצרת באמנות ויזואלית בכלל. את דבריו מאיר, ויותר מכך, המוטו לספר, שנלקח מההקדמה ל”מכתבים מנסיעה מדומה” של גולדברג, ובה כתבה: “בכל נשמה יש אוסף פיתוחי עץ עתיקים, השמורים בה מימי הילדות - תמונות ערי חלום ‏(...‏) הרי בשבילנו כל העולם הינו פיתוח עץ פרימיטיבי ולא גדול - ציור עיר דמיונית - כי אלמלא כן, איך יכולנו לשאת בתוכנו את ‘כל העולם’ על פרטיו השונים והרבים?”

חיתוכי העץ של מזרל היו איפוא ארץ־חלום לגולדברג, ובלעדיה לא יכלה לשאת את העולם שבממש. ואולם, הבחירה באמנות זו כסמל וכנושא לשיריה אינה מובנת מאליה, אלא אנכרוניסטית במובהק. בנקודת הזמן שבה כתבה את הדברים, מלאכת הייצוג החזותי של העולם עברה את המהפכה הגדולה בתולדותיה - הצילום והקולנוע. לעומתם, אכן, חיתוך העץ היה ועודנו דל פרטים, נטול גוונים, טרום־תעשייתי כביכול, נושא בחובו מראית עין של זיכרון, של עבר, גם כאשר הוא מתייחס להווה הקרוב. חיתוך העץ הוא מודרני בדו־ממדיות המוצהרת שבו, בייצוג המגלה את עצמו כייצוג, ובכל זאת, הוא נדמה ארכאי, היולי, מאגי כמעט. הוא אינו נוסטלגי, אבל גם אינו שייך לזמנו. יש בו ממד של אבל, אבל גם של לידה מתמשכת ‏(המלאכה האטית והסבלנית של החריטה בעץ; תנופת המכבש והמיידיות של ההדפס היוצא מתחתיו‏). יותר ממדיה אחרים , בוודאי בימיה של גולדברג, הוא מתקיים במין אל־זמניות מתעתעת, כמעט נושא אותה על דגלו.

אפשר ש”ספר / עיר” מושך את הלב כל כך כי הוא אוצר בחובו משהו מאותה אל־זמניות, מאותו מקלט של אמנות או שירה ודמיון, שבלעדיו, קשה לשאת את העולם על פרטיו. אין הדברים אמורים רק בשיריה של גולדברג, שכמו עלו מן הנשייה, ולא רק באמנותו של מזרל, שהאנכרוניזם והחיוּת שלהם כאחד עולים בחזקה בחידושם במכונות הדפוס של המאה ה–21, אלא גם בכריכת הנייר והבד של הספר, בחותמות המוזהבות בכריכתו, בהקפדה על עיצוב וסדר ודפוס מן המעלה הראשונה. במלים אחרות, אמנותם של גולדברג ומזרל מתמזגת בו באופן מהותי באמנות ההוצאה לאור של בית אבן חושן, של עזי ועידו אגסי, המסרבים להרכין ראש בפני הטכנולוגיה הדיגיטלית, ומבלי להתנגד לה דווקא, מבלי לפסול בהכרח את הקדמה, רואים בספר המודפס אובייקט אמנותי לעצמו, שאינו נוסטלגי דווקא, אלא אל־זמני, יקר המציאות. נדמה כי מלאכתם העיקשת, מלאכתם של אוהבי ספרים ודפסי נייר נאמנים, מצאה הד מושלם בקסם המפגש שבין גולדברג למזרל בין דפי הספר הגנוז והמחודש. ואלה אותן שורות יפות החותמות אותו ומנקודת מבט מסוימת, מעניקות לו את משמעותו: “’שיר/ עיר’ הוא הספר השבעים בסדרת ספרי השירה ‘פטדה’, אבן מאבני החושן. נדפס במהדורה בת אלף דפסים על נייר קרם 110 גרם ומלווה בשיעתוקים של חיתוכי עץ מעשה ידיו של פרנץ מזרל. בנוסף, נדפסה מהדורה מיוחדת בת מאה דפסים על נייר יוהונוט 125 גרם. כל השירים סודרו בסדר יד בגופן עברי נדיר - pt8 עם ניקוד pt4. חיתוכי העץ נדפסו גם הם במכונת הבלט...”.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו