קולם של הילדים בשואה

בסיפוריהם של מי שהיו ילדים בשואה נוכחים שלושה מעגלי זמן - התקופה שבה הם נזכרים בילדותם, ההיזכרות הבוגרת והמאוחרת ומשך הקריאה

יעל דר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
יעל דר

רק הילדות אינה מזדקנת: בשואה היינו ילדים

עורכת: מירה קני־פז. הוצאת כרמל, 303 עמ', 67 שקלים

שני גיבורים יש לאסופת הטקסטים האוטוביוגרפיים הזאת: הזמן והקול. שניהם שבירים, מקוטעים ומשתנים תדיר. אנו, הקוראים, שרויים בקשב עילאי באי־סדר הזה, באמפתיה מוחלטת, בלי לנסות לארגן את הדברים ולהבינם "מלמעלה". רק כך, מתוך התמסרות רגשית מוחלטת, אפשר לספר את זיכרון השואה החמקמק הזה, ורק כך אפשר לשמוע ולהכיל אותו.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ