בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השבת של ישעיהו קורן

הפתיחה של "שתי כפות ידיים ומלה" מתחוללת בשבת דוממת, אך השבת של קורן היא לא שבת מנוחה: כדי להשהות את המבט והאוזן, צריך לעבוד קשה

3תגובות

כמה זה נועז, היום, לדבר רק כשיש לך מה להגיד; בתוך המרחב הגדוש לעייפה של אינסוף פיות מדברים ושל אוזניים חירשות – כמה לא מובן מאליו הוא היום לקחת לעצמך, ולסביבתך, את החופש לשתוק. "שתי כפות ידיים ומלה" נולד מתוך החופש הזה; שערורייתי כמעט, כמעט לא ראוי: כמו בעל מלאכה ותיק, קצת עקשן, בתוך רחוב שנהפך לסואן מאוד, ניצב ישעיהו קורן, ממשיך בשלו. שקט, קפדן, איטי, קשוב, הוא עובד: ואמנם, איכשהו, מוצאים אליו את דרכם בתוך הסבך אותם הקוראים הוותיקים, האדוקים, שמצפים לו. כי בתוך בית המלאכה הוותיק הזה,...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו