בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השתיקות הארוכות של ישעיהו קורן

בנובלה "יוליק" של קורן מתרחש משהו הקשור למרווחים הנוצרים בתהליך הקריאה ה
בין המקומות, האירועים, החפצים, האנשים

תגובות

רחוב העמק, בית הקברות הישן, הפיקוסים של רחוב רוטשילד, הפרדסים של סקורוחוד, בית ספר אוסישקין, האקליפטוסים בחורשה שלידו – כל אלה מקומות הסמוכים זה לזה בכפר־סבא, שגם אני, כיוליק, הילד בנובלה של ישעיהו קורן בשם זה, הרביתי ללכת ביניהם כילדה בסוף שנות החמישים (ועודני הולכת). אך אף פעם לא היה לי העוז להחשיב אותם ולומר משהו על אודותיהם, אם משום שלא התרחקתי מהם, ונשארתי לגור בכפר־סבא גם כמבוגרת, ואם משום שתמיד נכרכתי אחרי שאלת העדרם של הורֵי־הורי שנספו באירופה (מבין הסבים והסבתות של יוליק אין אזכור...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו