שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

יהודית קציר, המקבילה הנשית של עמוס עוז

הספר של קציר הוא יצירה הנכנסת למקום שממנו כותב עוז ועושה זאת טוב ממנו. דווקא משום כך, ההחמצה שחשתי בסוף הקריאה היתה מתסכלת יותר

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יפתח אשכנזי

צילה, מאת יהודית קציר, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2013

ספרות היא לא מדע מדויק ולכן ישנם מקרים שבהם שני אנשים שאלו שאלה דומה והגיעו למסקנות הפוכות. אחד מאותם מקרים היה כאשר שני חוקרים, יצחק לאור ויגאל שוורץ, ניסו להסביר את סוד קסמו של הסופר עמוס עוז. בעיני לאור, עוז זוכה לאהדה כי הנרקיסיזם שהוא מבטא ביצירתו עונה על הצורך של הקורא הישראלי. שוורץ טוען שעוז הוא האב התרבותי הדומה לאב הקמאי שמתאר פרויד, שהיחס אליו הוא תמיד עירוב של שנאה ואהבה. גם בלי לתמוך בצד מסוים, או להכריע סופית בסוגייה זו, אפשר לחלץ בקלות את המכנה המשותף בין השניים: גם לאור גם שוורץ רואים בעוז סופר שיש לפרש אותו דרך התיאוריה הפרוידיאנית והפסיכואנליזה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ