עלייתו ונפילתו של הסופר הפרולטר

מרטין עדן, מאת ג'ק לונדון, תירגם מאנגלית עודד פלד, אחרית דבר מאת מלאת שמיר, הוצאת כרמל, 2013, 320 עמודים

יש קלאסיקות מסוימות שקשה לקורא בן ימינו לקרוא אותן כפשוטן. ב”הרפתקאותיו של טום סוייר” למרק טוויין, לדוגמה, יש גילויי גזענות ודעות קדומות על שחורים. מסירת הספר לקורא העכשווי בלי הסבר כלשהו על רוח התקופה עשויה לעורר אי נוחות מוצדקת. גם ”מרטין עדן”, ספרו האוטוביוגרפי־למחצה של ג'ק לונדון, אינו נמלט מזה. דיוקנה של רות מורס – זו שמניעה את עדן לעשות את השינוי הגדול בחייו, כלומר לרכוש השכלה ולפתח את האמביציה שלו להצליח כסופר - הוא ברובו סטריאוטיפ נשי: רות היא בת מעמד־ביניים יציב שעל אף השכלתה ופתיחותה היחסית מוּנעת בעיקר על ידי הצורך למצוא לעצמה בעל שיהיה בן מעמדה החברתי והכלכלי. ועל פי ערכי התקופה – רק כך יהיה ראוי לה, לאשה הצעירה שאין לה עצמאות כלכלית והישרדותה תלויה ישירות בטיב השידוך שיימצא לה.