סיפור

הילדה ללא מלים

מיה קוטו, בן מוזמביק, הזוכה בפרס קמואנש לשנת 2013, 
הפרס הספרותי היוקרתי של כותבי הפורטוגלית, כותב את המיתוסים והאגדות של ארצו

מיה קוטו
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
מיה קוטו

הילדה לא פיטפטה. היא לא ביטאה תנועות, שפתיה עסקו רק בצלילים שלא הסתכמו לא בשניים ולא בארבעה. ההיתה זו שפה אך שלה, ניב אישי המובן רק לה? ככל שהההורים השתדלו, הם לא הצליחו להבין את ילדתם. כשזכרה את המלים, שכחה מה חשבה. כשהסיקה מסקנה, אבדה לה השפה. ולא שהיתה אילמת. היא דיברה בשפה שאינה קיימת בשפות האנוש בהווה. היו שחשבו כי היא שרה. היו שאמרו: קולה יפה להפליא. אף בלי להבין דבר הלכו האנשים שבי אחר נגינת קולה. כה נוגע ללב היה הקול, שתמיד הביא מישהו לידי בכי.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ