הפארסה האבסורדית המופלאה של גוגול

ברומאן "נפשות מתות" מאת ניקולאי גוגול, שתורגם לעברית על ידי רנה לטוין, יש שפע מילולי ששום פארסה ויזואלית אינה יכולה להתחרות בו

יצחק לאור
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יצחק לאור

נפשות מתות, מאת ניקולאי גוגול, תירגמה מרוסית רנה ליטוין, נוסח סופי של התרגום: מנחם פרי, הספרייה החדשה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, ספרי סימן קריאה, 2013, 496 עמודים

אל עיר המחוז הפרובינציאלית N מגיע פאבל איוונוביץ' צ'יצ'יקוב, גיבור “הרומן הרוסי הראשון” (1844):

"בנימוסיו של האדון היה דבר־מה סולידי, והוא גרף את אפו בקולניות רבה. לא ברור איך עשה זאת, אלא שאפו נשמע כמו חצוצרה. המעלה הזו, התמימה לגמרי לכאורה, עוררה עם זאת כבוד רב כלפיו אצל משרת האכסניה, אשר בכל פעם ששמע את הצליל הזה היה מנער את שערותיו, מזדקף ביראת כבוד, מרכין ראשו מגבוה ושואל: אולי נחוץ משהו?"