שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

תעלומת היצירה הבלתי גמורה של גוגול

השאלה למה גוגול השלים רק את החלק הראשון של "נפשות מתות" תישאר לא פתורה לנצח. ייתכן שהוא לא הצליח למצוא את הפוקוס הנכון למשקפת שלו

יצחק לאור
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יצחק לאור

ניקולאי גוגול, נפשות מתות, תירגמה מרוסית רינה ליטוין, נוסח סופי של התרגום: מנחם פרי, הוצאת הקיבוץ המאוחד, ספרי סימן קריאה, הספרייה החדשה, 2013, 496 עמודים

הנה לכם חלק מהשמחה הגדולה בעת הקריאה ב”נפשות מתות” של גוגול: אחד הגיבורים, המתעקש להזמין אף את צ'יצ’יקוב לביתו, "אמר בקיצור נמרץ 'וגם אלי אזמין' ונקש ברגלו הנתונה במגף בעל מידה ענקית כזו עד שבקושי ניתן למצוא כף רגל שתתאים לו, במיוחד בימינו אלה, כאשר אפילו ברוסיה הולכים ונעלמים הנפילים".