הנוסטלגיה לימים הטובים של היהודים במרוקו

הספר "אשה מרוקאית אחת", שבמרכזו יהודייה ממרוקו שמסרבת לעלות לארץ, נגמר בהשלמה עם המציאות האפורה של החיים הישראליים החדשים

קרן דותן
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
קרן דותן

אישה מרוקאית אחת
ימית ארמבריסטר. תירגמה מאנגלית: רחל אהרוני. הוצאת הקיבוץ המאוחד, 223 עמ’, 88 שקלים

באחת המסות היפות שלה מבקרת ז'קלין כהנוב בתעלת סואץ לאחר מלחמת ששת הימים, ומבטה נמשך הרחק מעבר לחיילים הצעירים יפי התואר שלידה, אל מצרים, אל הצד האחר של התעלה הריקה. עצב ודומייה נשקפים אליה מהעבר השני, ולבה נצבט. היא מכנה זאת “נוסטלגיה”, ובהמשך מתלבטת אם נוסטלגיה היא המלה המדויקת. "כולנו נוטשים את הבית שגדלנו בו כדי לבנות חיים משלנו", היא כותבת. "אך אני יודעת שאין דרך חזרה; שאילו ביקרתי שוב בבית, ברחוב שגרתי בו, הייתי חשה ביתר חריפות כי אין להשיב לאחור את הזמן: הוא מתקיים רק בגיאוגרפיה של נפשי".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ