בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המקום שבו אפילו החפצים גזעניים

אנדריאה לוי רואה הכל בשחור ולבן, אבל המציאות שעליה היא כותבת לא שונה מכך בהרבה. כאלה הם עד היום היחסים 
בין צאצאי האדונים והעבדים בג’מייקה

תגובות

השיר הארוך אנדריאה לוי. תירגמה מאנגלית: נורית לוינסון. הוצאת אופוס, 282 עמ’, 82 שקלים פרקיו הראשונים של "השיר הארוך", ספרה החמישי של אנדריאה לוי, עוררו בי מידה מרובה של אי־נוחות ותחושה של חוסר אמינות. לוי, שספרה הקודם, הרביעי, "אי קטן" (2004), זיכה אותה בפרסים חשובים (ביניהם הווייטבירד והאורנג'), היא סופרת בריטית ממוצא ג'מייקני. בספריה היא עוסקת בהווייתם של בני המהגרים, הנטועים במטעי הסוכר שבהם שימשו אבותיהם עבדים. תחושה של צרימה עלתה בי כבר בקריאת הפרק הראשון, המסופר בגוף ראשון,...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו