אחת מיצירות המחאה החשובות שנכתבו בישראל

לעומת ספרים אחרים שמסתפקים בדיבור כללי נגד המציאות הכלכלית והפוליטית, יעל נאמן בספרה "כתובת אש" חותרת תחת הסדר השמרני והבורגני

יפתח אשכנזי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
יפתח אשכנזי

כתובת אש, מאת יעל נאמן, הוצאת כתר, 2013

ברומאן הרוסי הקלאסי, "האחים קרמאזוב" (העוסק במשפחה שבלשונה של “סופר נני” אפשר לומר עליה שיש בה בעיה עם הסמכות ההורית), עולה בשלב מסוים השאלה הבאה: האם מותר, כדי למנוע סבל של רבים, להמית ילד אחד בייסורים? העיסוק בשאלה זו קשור לנפשם המסוכסכת משהו של האחים ואולי גם לנשמתו המסוכסכת לא פחות של מחבר הספר, אך גם לאקסיומה מהותית שקיימת בכל חברה מודרנית, מרוסיה הצארית ועד לישראל של היום. על פי אקסיומה זו, הילדות היא תחום נפרד מהעולם הבוגר. היא סמל של עולם התום שנותר על כנו, היא הסמל של הטוב בחברה, ולכן המתתו של ילד במכוון חותרת תחת כל חוק שנחשב אנושי.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ