הרגעים היפים של הקיום שמבליחים בטרגדיה הקמבודית

ודי רטנר, שהיתה ילדה בקמבודיה בשנות ה–70 עם עליית הקמר רוז’, בחרה בספרה להרעיף על הזיכרון אופטימיות ורגעי קסם גם כשבחוץ התחולל רצח עם

ורד לי - צרובה
ורד לי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
ורד לי - צרובה
ורד לי

בצל עץ הבניאן
ודי רטנר. תירגמה מאנגלית: נעה בן־פורת. 
הוצאת אריה ניר, 303 עמ', 98 שקלים

ודי רטנר, מחברת "בצל עץ הבניאן", היתה בת חמש ב–17 באפריל 1975, היום שבו הסתערו הקמר רוז' (המפלגה הקומוניסטית) על פנום פן, בירת קמבודיה, הכריזו על הקמת ממשלה חדשה וכפו סדר חיים חדש. רטנר, שאביה היה צאצא למשפחת מלוכה, השתייכה עד לתחילתה של מלחמת האזרחים המדממת למעמד חברתי גבוה. בשנים 1979-1975, שבהן ניסו מנהיגי הקמר רוז' להגשים את חזון החברה האוטופית שלהם, היא איבדה את משפחתה המורחבת, אביה נעלם, אחותה הפעוטה מתה, היא היטלטלה מכפר לכפר, הועבדה בפרך, הורעבה וכמעט הוצאה להורג. ב-1981 היא הצליחה לברוח עם אמה לארצות הברית והוכרה כפליטה. בבגרותה, סיימה רטנר בהצטיינות את לימודיה בהיסטוריה ובספרות של דרום מזרח אסיה באוניברסיטת קורנל. לאחר הלימודים, נסעה לקמבודיה ולמזרח אסיה והשקיעה את זמנה בתחקיר תקופתי ובכתיבה.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ