עיר המלאכים כגיהנום עלי אדמות

ספרה האחרון של כריסטה וולף הוא חשבון נפש נוקב עם עצמה; עם "האל שהכזיב", הקומוניזם; ובעיקר עם הקפיטליזם מאחז העיניים שגילתה בלוס אנג’לס

עמית מרכוס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
עמית מרכוס

עיר המלאכים, או המעיל של ד”ר פרויד
כריסטה וולף. תירגמה מגרמנית: רוני לוביאניקר, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 348 עמ’, 94 שקלים

"עיר המלאכים, או המעיל של ד"ר פרויד", הרומן האוטוביוגרפי של הסופרת המזרח־גרמנית כריסטה וולף ויצירתה הספרותית האחרונה, מתרחש ב"עיר המלאכים" לוס אנג'לס. וולף נוסעת ללוס אנג'לס כשלוש שנים לאחר איחוד גרמניה כדי להתחקות אחר עקבותיה של אשה עלומה ושמה L, שנהגה לכתוב מכתבים לחברתה הטובה של וולף, אֶמה. עם מותה הורישה אֶמה לוולף את סדרת המכתבים. במובן זה מזכיר ספרה של וולף רומנים ידועים, שבהם דמות אחת כותבת או משכתבת את הביוגרפיה של דמות אחרת: "חייו האמיתיים של סבסטיאן נייט" מאת ולדימיר נבוקוב, שבו המספר וי. מספר את סיפור חייו של אחיו למחצה, המחבר סבסטיאן נייט, ו"דוקטור פאוסטוס" של תומס מאן (הנרמז ב"עיר המלאכים"), שבו כותב צייטבלום את הביוגרפיה של חבר נעוריו אדריאן לוורקין.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ