חוסר הטעם המצחיק והמתבגר של דיוויד פוסטר וואלאס - פרוזה - הארץ

חוסר הטעם המצחיק והמתבגר של דיוויד פוסטר וואלאס

דיוויד פוסטר וואלאס מראה בסיפוריו כמה הרסנית היא האשליה שכל אחד יכול 
להגשים את עצמו בזכות עצמו, ולפתור את בעיותיו על ידי חיזוק תחושת האני

יפתח אשכנזי
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
יפתח אשכנזי

ראיונות קצרים עם גברים נתעבים, מאת 
דיוויד פוסטר וואלאס, תירגמה מאנגלית: אלינוער ברגר. הוצאת הקיבוץ המאוחד, ספריית פועלים, 2013

בשנה שעברה התרחש אירוע מפתיע בשוק הספרים הישראלי, כאשר ספר המשתייך לז'אנר שנחשב לא אטרקטיבי במיוחד - המסה הספרותית - זכה להצלחה מסחרית אדירה. הצלחת "משהו כיפי לכאורה שלא אחזור עליו לעולם", שכתב הסופר והמסאי דייוויד פוסטר וואלאס, לא נבעה בהכרח מכך שנושא המסה (שיט תענוגות בקריביים) קרוב לקורא הישראלי, וגם לא מהרעיונות שיש בה (שעיקרם ביקורת על תרבות הצריכה), אלא ככל הנראה מכתיבתו של ואלאס, המתאפיינת בשנינות ובשבירת כל כללי הכתיבה הרגילים. אך מעבר לסגנון הכתיבה, שאחד הדברים הבולטים בו הוא השימוש הפרוע בהערות שוליים ובעיסוק בזוטות (כגון השאלה אם הוואקום בשירותי הספינה יכול לשאוב אדם בוגר), מעניינת גם העמדה שממנה כותב ואלאס, שאפשר להגדירה אולי כעמדה של גיל ההתבגרות. במקום לדון בנושא באופן "רציני", מעדיף ואלאס לנהוג כנער, לא לקחת את עצמו ברצינות ולא לקבל אחריות על דבריו.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ