מה יותר חשוב - הולדה או יצירה

סופרים חיים במתח בין חייהם ובין היצירה, ולעתים עליהם להכריע לטובת היצירה, המנוגדת מעצם טבעה לדבר שרוב הבריות מחשיבות אותו ל"חיים"

משה סקאל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
משה סקאל

כשהתארחה סימון דה בובואר בקיבוץ, בעת שביקרה בישראל עם ז'אן־פול סארטר בשנת 1967, שאל אותה אחד הקיבוצניקים – כך מספרת האגדה – אם היא כותבת ספרים משום שאין לה ילדים. תשובתה של דה בובואר היתה מוחצת: "האם אתה עושה ילדים משום שאינך כותב ספרים?"

ההשוואה בין הוֹלדת ילדים ובין "הוֹלדת" יצירות ספרותיות אינה חדשה. במאה ה-16 התייחס לסוגיה זו מישל דה מונטיין במסה "על אהבת אבות לילדיהם", והעמיד במפורש את שני הדברים – ההולדה והיצירה – זה מול זה. מונטיין אף ראה ביצירה הרוחנית דבר גדול יותר מהוֹלדת צאצאים בשר ודם. "כי מה שאנו מולידים מנפשנו", הוא טען, "ילדי רוחנו, לבנו וכשרוננו נוצרים על ידי חלק נעלה יותר מן הגוף והם שלנו יותר מן הראשונים. בהולדה זו אנו גם אב וגם אם, וצאצאיה עולים לנו ביוקר רב יותר ומנחילים לנו כבוד רב יותר אם יש בהם דבר מה טוב". את הילדים הביולוגיים, הנעלים פחות בעיניו, כינה מונטיין "ילדינו האחרים", והוא הוסיף כי יצירי רוחנו, "כל יופיים, כל חנם וכל ערכם שלנו הם. הם מייצגים אותנו ומעידים על טיבנו הרבה יותר מן האחרים" (מצרפתית: אביבה ברק).

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ