היופי, התבונה והכאב בכתיבה של נורית זרחי למבוגרים

שלוש פעמים גמעתי בצמא את ספרה החדש של זרחי, "בצל גבירתנו", ובכל קריאה נגלו לפני עוד קטעים מעוררי הזדהות ותובנות של חוכמה אנושית

יהודית רותם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
יהודית רותם

בצל גבירתנו
נורית זרחי. הוצאת ידיעות ספרים, סדרת ליריקה, 
197 עמ', 98 שקלים

שם ספרה החדש של נורית זרחי, "בצל גבירתנו", מעורר תהייה: מי היא המכונה "גבירתנו" - תואר רם ומרחיק, המדיף ניחוח דק של קטורת נוצרית, ומה פשר צירוף המלים האניגמטי "בצל גבירתנו?"

נורית זרחי, משוררת/סופרת ו"מכשפה" ידועה (ראו עלילות "תנינה" לילדים), כתבה ספר שהשבח הישן "מועט הכמות ורב האיכות" יאה לו. אני, שלעולם איני קוראת ספר בשנייה (כי כה רבים הם הספרים שעדיין לא קראתי לראשונה), גמעתי בצמא את סיפוריו שלוש פעמים בזו אחר זו, ובכל קריאה נגלו לפני עוד קטעים רבי יופי ומעוררי הזדהות, עוד תובנות של חוכמה אנושית רבת סתירות וכאב. אי אפשר לכנס ברשימה קצרה את כל מכמניו של הספר, ועשתה זאת בהרחבה ובעומק ד"ר שי צור, באחרית דבר מאירת עיניים, המקיפה את מרב יצירת הפרוזה של נורית זרחי למבוגרים. זה קובץ של תשעה סיפורים, שיש שיאמרו שהם אוטוביוגרפיים ביסודם, ואולי אין לכך חשיבות, כי כוחם של הסיפורים הוא ביכולתם להמריא אל מחוזות שהם "כל־נפש", ולצלול, בו בזמן, אל חקרי זו המכונה "יחידה", הנשמה.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ