סיפור

האפשרות השלישית

"מבעד לקירות שהפרידו בין החדרים, שמענו מריבות קולניות, זמר שיכורים ולפעמים דברי נאצה נגד יהודים שצצו פתאום יש מאין", סיפור מאת עדה פגיס

עדה פגיס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
עדה פגיס

בתום מלחמת העולם השנייה השתחררנו ממחנות ההסגר בברית־המועצות, ובמסגרת ה"רפאטריאציה" חזרנו לעירנו שבפולין. יהודים לא נראו בה, אבל המקומיים דיברו בהם בלא הרף. היה משהו משונה, כמעט על־טבעי, בבית שלנו, המוקף הריסות, היחיד שנשאר על תלו בכל הרחוב. עכשיו שוכנו בו משרדי השלטון המקומי, ואנחנו התאכסנו בינתיים באחד המלונות הדלים שבסביבה. במשך היום שררה בחדריו הריקים דממה מבעיתה ובערבים, מבעד לקירות הדקים שהפרידו בין החדרים, שמענו מריבות קולניות, זמר שיכורים ולפעמים דברי נאצה נגד יהודים שצצו פתאום יש מאין. גם הצעות מעשיות איך להיפטר מהם שמענו מבעד לקירות. דרכים מדרכים שונות הוצעו איך לגמור אתם פעם אחת ולתמיד. אותי הפחידה ביותר התוכנית לשחוט אותם בצוואריהם, כמו את התרנגולים.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ