חיים גורי שלא הכרתם

הפרוזה של גורי, שקובצה עכשיו לשני כרכים חגיגיים, שונה מאוד משירתו. היא משוחררת ואפילו משולחת רסן - עד שהוא צריך לכתוב על רעיו הנופלים

קרן דותן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
קרן דותן

בשורות ארוכות
חיים גורי. הוצאת מוסד ביאליק והקיבוץ המאוחד, שני כרכים, 386 + 431 עמ', 192 שקלים

חיים גורי, מהמשוררים המובהקים של דור מלחמת העצמאות אם לא המובהק שבהם, ידוע פחות בפרוזה שכתב על אותה תקופה. שני הכרכים החגיגיים המתפרסמים כעת לרגל יום הולדתו ה–90 הם הזדמנות לבחון את המפגש בין הפאתוס של השירים המוקדמים - ביניהם הימנוני שכול וזיכרון כמו "הנה מוטלות גופותינו", "באב אל ואד" ו"הרעות" - ובין הפרוזה שכתב על אותן שנים מכוננות "בשורות ארוכות", כשם הקובץ. חמש יצירות הפרוזה שקובצו כאן - קשה לקרוא להן "סיפורים" כי כל אחת מהן מקיפה עשרות סיפורים ומעשיות - משקיפות על אותן שנים מכוננות ממרחק של כמה עשורים, ונראה שהן מבט צדדי, לפעמים משועשע, על מלאכת המיתוס עמוסת הפאתוס שרקמו השירים המוקדמים.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ