חוקי השוק של אשכול נבו

בספרו החדש נבו מותח ביקורת על הקפיטליזם אבל גם על הסוציאליזם, והרצון לאזן מזכיר גישה של עורכי חדשות, וגם את המאפיין השיווקי שלו כסופר

יפתח אשכנזי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
יפתח אשכנזי

המקווה האחרון בסיביר, מאת אשכול נבו, מחברות לספרות, כנרת זמורה ביתן, 2013

את הביקורת שיש בספרות על המציאות הכלכלית והקפיטליזם, שנהפכו לנושא מרכזי בספרות העברית כיום, אפשר להגדיר פעמים רבות כביקורת שאינה רק כלכלית, אלא גם ערכית, כזו שמבקשת למחות נגד מציאות שבה הכל נעשה סחורה. כאשר הכל נעשה סחורה - כך הראו יצירות רבות (למשל שתי יצירות שעסקו בכך ונכנסו לרשימה הקצרה של פרס ספיר, "גן נעמי" ו"בעלת הבית") - האדם והחברה חיים בניכור, בעולם שבו קיים רק סחר החליפין, ושבו המשפחה, החברות והערכים מתבטלים אל מול השוק. אשכול נבו, שנחשב, לפחות בעיני הביקורת, לסופר מסחרי שאינו נוגע בשאלות הקשות, עוסק בספרו החדש, "המקווה האחרון בסיביר", באותו נושא ומעלה ביקורת דומה (גם אם הוא עושה זאת בדרך קלילה הרבה יותר, כזו שאת אופיה המסחרי קשה להכחיש).

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ