חסרת הבית הזו היא אמא שלי

ג’אנט וולס נסעה ערב אחד במונית וראתה את אמה נוברת באשפה. כך נפתח ספרה על ילדות במשפחה שבעטה בחוקים ונדדה במצוקה

נירית בן-ארי
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נירית בן-ארי

טירת הזכוכית

ג’אנט וולס. תירגמה מאנגלית: דורית בריל־פולק. הוצאת מודן, 320 עמ’, 98 שקלים

ג’אנט וולס, כתבת הרכילות של רשת MNSBC, נסעה ערב אחד במונית בניו יורק מביתה בפארק אווניו למסיבה אופנתית באיסט ווילג’. היא היתה לבושה במיטב בגדיה, מאופרת וזוהרת, ופתאום ראתה במרחק מטרים ספורים מחלון המונית אשה חסרת בית נוברת באשפה. היא מתחה את צווארה וצימצמה את עיניה כדי לראות טוב יותר, והנה זיהתה אותה: זו היתה אמה, רוז־מרי. כך נפתח הממואר "טירת הזכוכית", שפורש את סיפור חייה היוצא דופן של ג'אנט וולס, ואת הדרך שהובילה אותה לאותו רגע יוצא דופן בניו יורק.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ