היתה זו שנת 42'


איך לשמור על אנושיות בימים חשוכים

הרומן "היתה זו שנת 42'" לא מתמקד בזוועות מלחמת העולם השנייה, 
אלא בוחר להביט מקרוב בשלוש דמויות שמוציאות את עצמן מהעדר

גיא ארליך
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
גיא ארליך

היתה זו שנת 42'

נלה ביילסקי. תירגמה מצרפתית: גבי סילון. הוצאת חרגול/ מודן, 157 עמ', 84 שקלים

קארל באצינגר, קצין מטה במפקדת הצבא הגרמני המוצב בפריז הכבושה, משוחח עם המאהבת הצעירה שלו על ניטשה. אשתו נשארה בגרמניה עם שני ילדיהם, והוא נהנה כביכול מחיים בוהמייניים בפריז הקסומה. יש לו ידידים בני החברה הגבוהה, מחזרות, אוכל טוב ואלכוהול – "העולם, המלחמה, הכל רחוק כל כך!" אלא שה"רחוק" המדומיין הזה הולך ומתקרב, עד כדי לפיתת חנק. באצינגר, "מאותם קצינים מעטים שדבקים בעבר", מנסה לברוח מהמציאות הבלתי נסבלת של המלחמה, אך מגלה במהלך הרומן שהבריחה הזאת בלתי אפשרית.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ