סיפור

בטנון

אינני מבקש לי תשואות, ולא תשומת לב מיוחדת. כל רצוני שיניחו לי להתערב בין הבריות, שלא ישגיחו בי השגחה יתרה כאילו אני גנב מוּעד שיש לתופסו

מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יורם נסלבסקי

1.

אינני קוסם, אף לא להטוטן המבדר קהל בזריזות ידיו, ועם זאת קורה לא פעם שמתוך שרוולי מקטורני צצים אביזרים שונים, כגון כדורים רכים הקופצים מעלה־מעלה, מתחלפים ביניהם ונוחתים היישר אל תוך ידי המושטות מאליהן, או אף חיות קטנות - ארנבים, שבמין גחמה טורדנית מזנקים דווקא לתוך כובעי, או יונים המתעופפות בבהילות משונה, כאילו אין יקר להן מחירותן, ואף על פי כן חוזרות תמיד למקומן שבכלוב הנוח והמוכר. ככל שאני מתכחש ומתנכר להם כך הם ממשיכים להתל בי, ואגב זאת מציירים אותי כמאחֵז עיניים שלא יבחל בשום אמצעי עד שיפיק קריאות השתאות והנהונים ידעניים לאמנותו. אינני מבקש לי תשואות, ולא כל תשומת לב מיוחדת. כל רצוני שיניחו לי להתערב בין הבריות, שלא ישגיחו בי השגחה יתרה כאילו אני גנב מוּעד שיש לתופסו. את הכדורים, הארנבים והיונים אני קורא לסדר, מתרה בהם שלא יטרידוני עוד במעשי הקונדס שלהם, אך הם, כילדים, מתמלאים משנה עליצות והופכים לפוחזים ממש: היונים מקננות על ראשי, הארנבים משימים עצמם כמשתגלים, והכדורים נשארים תלויים באוויר רק כדי לקפוץ במפתיע ולחבוט באפי. אכן, אין לך דבר עגום מקוסם שכל שותפיו לקסם בגדו בו, ולהניחם בצד אי אפשר - מיד הם מתחילים לקפץ ולכרכר סביבך, ושוב הנך אותו להטוטן הזוכה לתשואות כמימים ימימה. במהרה תדע כי אינך אלא ניצב במופע קרקס שאבדה לך השליטה בו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ