ויהי חושך |

הסיטרא אחרא של הסיפור היהודי

"ספר עלטה", שנכתב בידי אדם מן העולם החרדי ומתפרסם בעילום שם, הוא גס, נמוך ו"חסר תרבות", ודווקא בגלל זה הוא כל כך אחר, מפתיע ומטלטל

ישי רוזן-צבי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ישי רוזן-צבי

ספר עלטה

●, הוצאת רסלינג, 195 עמודים, 
58 שקלים

"חלמתי שאני בסדום של קדושה. ואני בא לנשק את המזוזה בכניסה, ואני רואה שמישהו מנשק את המזוזה נשיקה מגעילה וחושנית להפליא, מוציא את הלשון, ממש בועל אותה. איכס, מי ירצה לנשק אותה אחריו?"

שלושה סוגי כתיבה "חרדית" (במובנים מדויקים יותר או פחות) ידועים בציבור. הצצות ביקורתיות, לעתים סמי פורנוגרפיות, על ידי מתווכים ש"היו שם"; רומנטיקה של חזרה בתשובה והתחזקות; וכתיבה על העולם הישן והטוב של בית סבא. אם תרצו: ישראל סגל, נעה ירון וחיים סבתו, בהתאמה.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ