"המיזנתרופ
": טרגדיה יוונית באמצע תל אביב

בספרו המרשים, יונתן יבין לקח מסופוקלס את המבנה והעמיד במרכזו טיפוס דוחה, שלראות אותו נופל לא מעורר קתרזיס אלא הנאה צרופה

קרן דותן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
קרן דותן

המיזנתרופ

יונתן יבין. הוצאת כנרת, זמורה־ביתן,
477 עמודים, 69 שקלים

במרכז "המיזנתרופ", ספרו החדש והמרשים של יונתן יבין, עומד מחזאי־כוכב ושמו דורון אריכא. בן 37, איש השנה בתיאטרון הצעיר אי פעם, כל מחזותיו ב"תיאטרון ישראל" הם שלאגרים, וחייו, לפחות בתחילת הסיפור, מתנהלים בשאננות נינוחה. יש לו פה מלוכלך, והוא מעליב כל מי שנקרה בדרכו ("אני כמו ההוא מהאוורסט", הוא אומר, "מעליב אותם כי הם שם"), אבל הפה שלו לא מצליח להרוס לו, אפילו להפך. הסתומים שסביבו רק מחכים, הוא אומר, שדורון אריכא - או דורונאריכא, כמו שהוא מופיע לפעמים במחשבותיו, במלה אחת, לא רק מפני שהוא אחד ויחיד אלא בתור מותג - יעליב אותם כדי לרוץ ולספר לחברים: להיעלב מדורון אריכא נהיה סמל סטטוס.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ