"שתיקת הצמחים
": רומן שמחזיר אותנו לשורשי הפרוזה

ספרה של לבנה מושון מתרחש בחצרות אחוריות של החברה הישראלית, בין שואה לחוסר תקומה, בין שנאה לאהבה, בין בתי אבות לאוניברסיטה והמשתלה

ירון אביטוב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
ירון אביטוב

שתיקת הצמחים

לבנה מושון. הוצאת עם עובד, 395 עמודים,
 68 שקלים

על מדינת ישראל נאמר בשעתו שהיא צמחה מהאפר של השואה. לבנה מושון שיכללה את משמעות הביטוי הזה והפכה אותו לרומן, שבו היא משתמשת היטב במוטיבים של האפר והצמיחה. קבוצה של ניצולי שואה קשישים מהולנד באים לביקור חגיגי במשתלה, שבה מוכרים מעין ערכת ט"ו בשבט מהשואה: עצים ננסיים וצמחים אחרים שמדושנים באדמה מ"שם", באפר ממחנות הריכוז. בעל המשתלה, דור שני, מוכר להם את העציצים במחירים מופקעים בהבטחה, שאינה מתקיימת, לצמיחה תמידית.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ