"איזה מין דור גידלנו פה? חסרי אונים לגמרי"

"למה דג ציפור" של אסף שור הוא ספר על בני השלושים ומשהו, שרוצים להתנתק מההורים כדי להפוך למבוגרים, ובינתיים הם שותקים

יואב רוזן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יואב רוזן

למה דג ציפור 

אסף שור. הוצאת כתר, 
165 עמודים, 64 שקלים

עומר לוי, עומריקו או "עומר־נַזֶלֶת", נקרא לדירה שבבעלות אביו, עובדיה. זה גם בית ילדותו, והשכנים שבבניין, או בני משפחותיהם, הם השכנים מִפעם, תבנית נוף מולדתו. מדוע נקרא לדירה? הדיירת הנוכחית, מתִי, רבה עם החבר שלה, ענר, זה שהיא לא מבינה "איך קרה שהיא איתו בכלל". היא לא רוצה להמשיך את הקשר, והוא, בתגובה, לא מוכן לעזוב. שום דבר לא עוזר; לא בקשות, לא תחנונים וגם לא להשליך מהחלון את "הטלפון הנייד שלו, המשוכלל", "עם כל היומן פגישות ועם הכל". שיחת טלפון לבעל הבית, שלא נמצא, מביאה את בנו לזירת האירוע, בחיפוש אחר מפתח רזרבי שיפתח את דלת הדירה. עד כאן העלילה הקצרה בפתח הספר, שאינה אלא כלי להגיע למחוזות אחרים למדי.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ