ארבע הערות על בדל הסיגריה

"השפתיים שלי אינן זוכרות נשיקות. הן אינן עושות דבר וחצי דבר לשפתיים שלי. ולא זה הדין כלל ועיקר בבדלי הסיגריות!". תירגם מאלבנית רמי סערי

נסה יני
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

בדל הסיגריה

1. סיגריית "מרלבורו" שהדליקו במצת "מרלבורו" ושאפו שתי שפתיים אלמוניות. שתי שפתיים בשרניות ודלוקות שאפו ממנה, מהסיגריה הזאת בבעירה של עונג, בבריחה של עשן, בניעור של אפר.

היא, הסיגריה שבאה מאי־שם בדרכים ארוכות, על פני המים או לאורך כבישי האספלט, עברה ידיים בכל מיני צבעים, כפפות מוברחות אחזו בה, אחזו בה גם בלי כפפות, עכשיו היא אפוא בוערת בבעירה של עונג, מקצה אותן שפתיים בשרניות ודלוקות, בבריחה של עשן ובניעור של אפר. בוערת עד שקוראים לה בשם "בדל סיגריה".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ