"הבקעה": למרות השם הסתמי, הרומן אדיר ומרגש

ספרה של ג’ומפה להירי עוסק בהגירה ובמשפחה ומצליח לחלחל אל עומק המורכבות של הרצון לעזוב משהו שלא תוכל לעולם להתנתק ממנו

גיא ארליך
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
גיא ארליך

הבִּקעה

ג'ומפה להירי. תירגמה מאנגלית: מיכל אלפון. הוצאת עם עובד, 
442 עמודים, 76 שקלים

לקח לי קצת זמן עד שהתחלתי לקרוא את "הבִּקעה" — ספרה החדש של ג'ומפה להירי. הוא שכב זמן מה על הכוננית ליד המיטה והמתין בסבלנות. מה עיכב אותי מלהתחיל לקרוא אותו? קשה לומר. אולי השם שלו נראה לי, לפני הקריאה, מעט סתום (או סתמי); אולי העובדה שלהירי היא סופרת מהוללת שזכתה בפרסים חשובים, ביניהם גם פוליצר, היתה גורם מעכב. בכל אופן, בסופו של דבר התחלתי לקרוא אותו — ואיזה מזל שעשיתי זאת. כי "הבקעה" — על כמעט 450 עמודיו — הוא רומן אדיר ומרגש, שמצליח לייצר יחסים אינטימיים עם הקורא, על אף גודש האירועים, המקומות והדרמות הממלאים אותו ומטלטלים אותו. הריבוי הזה מצליח להיות בו בזמן דרמטי ולא דרמטי; והדמויות מחלחלות עמוק־עמוק פנימה.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ