בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"הבשורה על־פי יהודה" היא שאין בשורה

עמוס עוז, שעסק תמיד בשאלה הדתית, מודה בספרו המרגש והעשיר שאלוהים לא מדבר אליו ומה שנשאר הוא הקשר בין אדם לחברו

21תגובות

הבשורה על־פי יהודה
 עמוס עוז. הוצאת כתר, 312 עמודים, 76 שקלים הרומן החדש של עמוס עוז הוא, לכאורה, עוד רומן עמוס עוזי: עוד פעם ירושלים של שנות ה–50, עוד פעם גיבור שהוא סוכן כפול, שוב גיבורים שהם דברנים בלתי נלאים, ועוד פעם גיבור נער, המוצא לו הורים אלטרנטיביים (עם "אמא" הוא גם שוכב, אלא מה). אבל קריאה שהויה יותר ברומן החדש הזה מגלה כי הרושם הראשון הזה הוא רושם מוטעה: "הבשורה על־פי יהודה" של עוז הוא "חגיגת קיץ" של נתן אלתרמן. כשם שאלתרמן חזר ב"חגיגת קיץ" לכל המוטיבים הקודמים של שירתו, רק...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו