טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה מרגישים בתום קריאת חזון האימים של מישל וולבק

לכתבה
גרפיטי של האמן ניק ווקר על קיר בפריזאי־אף־פי

ב"כניעה", ספרו של וולבק, שטרם תורגם לעברית, משתעבדת צרפת לאיסלאם. גם אם הוא אינו רומן איסלאמופובי, מדובר בלי ספק ביצירה מטרידה

תגובות

Soumission Michel Houellebecq. éditions Flammarion, 299 pp. עד זכייתו של פטריק מודיאנו בפרס נובל השנה היה מישל וולבק הסופר הצרפתי בן זמננו המוכר ביותר בעולם. אלא שוולבק קרוב יותר בעצם אל השירה מאשר אל הרומן. הוא פירסם עשרה ספרי שירה — בשפה ובארץ שהשירה אבדה בהן כמעט לחלוטין מהנוף הספרותי — ורק שישה רומנים. פרדוקס נוסף: אף על פי שהמחקר האקדמי בצרפת בז לו ואף מנדה אותו, וולבק הוא סופר נקרא מאוד. הרומן הראשון שלו "הרחבת תחום המאבק" (1994) לא זכה להצלחה מסחרית, אבל היה עד מהרה לספר פולחן. הרומן "החלקיקים האלמנטריים" מ–1998 נמכר מיד עם צאתו לאור ביותר מ-30 אלף עותקים, וקשר את שמו של וולבק...

הרשמה לניוזלטר

מה קראתם השבוע? הירשמו עכשיו לדיוור הארץ ספרים

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות