לילך נתנאל לא שייכת לספרות שנכתבת כאן כעת

"המולדת הישנה" נקרא כמו מכתב מפתיע מעולם אחר. דווקא מפריז של לפני מאה שנה הוא מחזיר אור, זמן ואהבה לספרות העברית

עמרי הרצוג
עמרי הרצוג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עמרי הרצוג
עמרי הרצוג

המולדת הישנה
לילך נתנאל. הוצאת כתר, 
175 עמודים, 64 שקלים

לילך נתנאל אינה מכאן. היא אינה מה"כאן" של הזמן או של המקום; וגם אם היא כותבת בעברית וחיה בישראל ומלמדת באוניברסיטה, הרומן השני שלה, "המולדת הישנה", מבהיר שהיא לא שייכת. לא שייכת לספרות שנכתבת כאן כעת, לא שייכת לבוהק האור העז ולפעימות הזמן התכוף, העצבני והמהיר של המקום הזה. היא מתבוננת הרחק ולאחור, כי "אם יש מולדת ישנה, אז שיהיה ניתן לראות דרכה את העבר. אם יש עוד אפשרות לזיכרון, אז שיהיה אפשר לבדות אותו מראשיתו".

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ