מדוע הספר "אדוני המפקד" קומם אותי כל כך

רומן סלוקומב עוסק בספרו בשיתוף הפעולה הנתעב של הימין הקיצוני הצרפתי עם הנאצים, אולם גרם לי לחשוב כל הזמן על אנשי הימין שלנו

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

אדוני המפקד, מאת רומן סלוקומב, תירגמה מצרפתית רמה איילון, הוצאת מחברות לספרות, 2015, 185 עמודים

הרומאן "אדוני המפקד", הכתוב כמכתב־וידוי אל קצין נאצי גבוה, מפקד מחוז שכתובתו האירונית היא "הוטל דה פאריס" ב"שדרות מרשל פטן 10", על־ידי לאומן צרפתי חבר האקדמיה הצרפתית, אינטלקטואל וקתולי אדוק, גיבור מלחמת העולם הראשונה, זכה לשבחים רבים. הוא צוין כרומאן שנקרא במתח רב, בלא יכולת להניחו מן היד עד סופו. האין זה יתרון ספרותי ממדרגה ראשונה? עוד צוין, שאין זה רק עוד אחד מן הספרים הרבים שנכתבו על מלחמת העולם השנייה, אלא ספר שמספר עליה מזווית חדשה ומקורית; וגם זו מעלה ספרותית נדירה. ועוד מצוין, שסוף הרומאן, הגם שהוא ברור וצפוי במהלך הקריאה, לא זו בלבד שאינו סוף טוב כמו בספרים הגרועים, אלא מכה את הקורא בהלם — עוד יתרון שמצביע על ערך ספרותי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ