אדם קומן

בפעם הראשונה שאתה מגיע לברלין, זה כבר היום השלישי אולי, ואתם יושבים שם בבר החשוך ההוא עם האורות הכחולים, ואתה אומר איזה יופי זה שבברלין יש שבילי אופניים מסודרים ושכולם שומרים על החוקים ושהכל עובד בצורה כל כך יפה וחלקה, והחבר הגרמני החדש שלך מהנהן בחשיבות ומסכים לכל מלה, הצללית של האוזניים המחודדות שלו מלטפת את השדיים של המלצרית הרומנייה, שהיא גם סטודנטית לקולנוע — ההנהון שלו מביע ביטחון ואמונה מוחלטת בשליטה של הטוב והנכון בעולם כמו שהוא משתקף במציאות הברלינאית.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ