"הלו דורית": קיטש ללא התנצלות וללא יומרה

ספרו של ניר דרום מונע על ידי תנופה בוסרית של כוונות טובות, אך עסוק יותר בהמטרת קונפטי צבעוניים על הקורא מאשר במורכבות ספרותית

עמרי הרצוג
עמרי הרצוג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עמרי הרצוג
עמרי הרצוג

הלו דורית
ניר דרום. הוצאת כנרת, זמורה־ביתן, 303 עמודים, 59 שקלים

"הלו דורית" הוא רומן במשקל נוצה, ויש דבר מה משחרר ויוצא דופן באופן שניר דרום, ברומן הביכורים שלו, כותב ספרות קיטש ללא התנצלות וללא יומרה. הרומן המלודרמטי עתיר דמעות לרוב — למען האמת, כבר שנים לא קראתי רומן שבו הדמויות גועות בבכי בתדירות גבוהה כל כך — אך הוא לא צולל למכמני הנפש או מתעמק בפסיכולוגיה שלהן; מהלכיו העלילתיים מוגזמים ולעתים גם קריקטוריים ממש, מעוטרים במחוות רגשיות גרנדיוזיות. את "הלו דורית" אי אפשר לקחת ברצינות, ואין זה כלל נחוץ: כל תכליתו היא לבדר ולרגש בכל מחיר, במשך כמה שעות של קריאה.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ