סיפור מתח בסגנון המיוחד של שטפן צווייג

"היה זה הוא?" ראוי לקריאה ולו בשל היכולת של צווייג לכתוב משפטים יפים, ואחריהם לכתוב משפטים עוד יותר יפים, ששובים את הקורא

דורית שילה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דורית שילה

היה זה הוא?
שטפן צווייג. תירגם מגרמנית: הראל קין. הוצאת זיקית, 73 עמודים, 
30 שקלים

בנובלת המתח "היה זה הוא?" יש כל מה ששטפן צווייג יודע לעשות: לפרק נפש לגורמים, ליצור דרמה גם במקום שאין, לאהוב את הבריות גם אם הן מעצבנות, וכמובן ליצור משפטים מופלאים, קלי תנועה וקצביים. מה אין? תעלומה קלאסית. את סיפור המעשה לא אפרט מדי כדי לא לקלקל את הקריאה. בעל ואשה שילדיהם גדלו ועזבו את הבית מחליטים לעבור לגור ביישוב כפרי קטן באנגליה, בקרבת העיר באת. עד מהרה בונה זוג צעיר את ביתו בשכנות להם, ובין הזוגות מתחילה להירקם מערכת יחסים חברית. המספרת, בגוף ראשון, היא האשה שליד ביתה עבר להתגורר הזוג הצעיר, והיא מגוללת באוזני הקוראים את הסיפור, עד שמגיע הרגע של הפשע הנורא, שספק היה ספק לא היה, ומערער את חיי כולם. וכך נפתח הסיפור: "אני עצמי כמעט משוכנעת שהוא היה הרוצח, אבל חסרה לי ההוכחה הסופית שאין עליה עוררין".

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ