רוגל אלפר צולל אל עומק המחנק של הבדידות

ספרו של אלפר, "כבוד המשפחה", הוא מופע קיצוני של התעללות: בדמויות, בקורא. אין בו לקח או גאולה, רק מהלומה מתמשכת של שקיעה ואבדון

עמרי הרצוג
עמרי הרצוג
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
עמרי הרצוג
עמרי הרצוג

כבוד המשפחה
רוגל אלפר. הוצאת ידיעות ספרים, 235 עמודים, 68 שקלים

רוגל אלפר הוא מבקר הטלוויזיה של "הארץ" כיום, ואני מכיר אותו מהביקורות שהוא מפרסם. אני מניח שגם מי שיקרא את ספרו החדש מכיר אותו משם. יש לו נוסחה קבועה, כמו לכל מבקר. הוא מתאר סצינה מתוך תוכנית ישראלית בלי להוסיף עליה כמעט דבר, או בוחר שתי סצינות משתי תוכניות שונות ומציג אותן זו לצד זו. אני לא זוכר מתי הוא כתב על תוכנית שהוא אוהב, ששימחה אותו, שגילה בה עניין. הוא כותב על מה שמעורר בו מצוקה, בוז או חרדה. וכמעט כל מה שמוקרן בטלוויזיה מעורר בו מצוקה, בוז או חרדה. הוא סולד מהתרבות הישראלית, מהפוליטיקה הישראלית, מהבידור הישראלי. הוא לכוד בתוך תרבות שלא משקפת את ערכיו. כל יום יושב וצופה בטלוויזיה, וכל יום כותב על כך.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ