שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

"כל ציפור מתה
 בשפה שלה"

ספרו של יותם ראובני, "האוטוביוגרפיה של ז'אן ריבן", מזכיר את ה"ווידויים" של רוסו, משום שהוא גם צעקה מתמשכת וגם הלקאה עצמית

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

האוטוביוגרפיה של ז'אן ריבן, מאת יותם ראובני, הוצאת אפיק, 2015, 232 עמודים

בעיקרון, איני כותבת לא על ספרות מקור ולא על שירה. על ספרות מקור איני כותבת מסיבות אֵתיות, ועל שירה איני כותבת משום שאיני סבורה שאני מבינה באמת את האמנות הזאת. חרגתי מן הכלל האחרון פעמיים, ואני רואה בכך פגם. באחרונה השתוקקתי מאוד לכתוב על "שחור וכוכב — מסע בעקבות אלזה לסקר שילר" ו"סכסוניה, סְפר המדבר" (שירים), שני ספריו החדשים של המשורר נתן וסרמן, כדי להביאם לתשומת לב הציבור ונמנעתי, אבל התשוקה להכריז עליה קרעה אותי. התנחמתי בכך שגְדוּלָה כגון זו שמצאתי בו, חותרת כמו מים שיוצרים ערוץ ומגיעה בסופו של דבר לנִרְאוּת.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ