שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
יוני רז פורטוגלי ושחר פרדי כסלו
יוני רז פורטוגלי ושחר פרדי כסלו

פנים, יום, בית קפה בתל אביב —
זו שנת 96' ואנו מלווים יום בחייו של דודו טופז, הראשון בבידור.
דודו, משקפי שמש תלויים בשרוך על הצוואר, יושב מול שמעון פרס. לצדו יושב בנו דניאל בן ה-9, מעט משועמם, אוכל שניצל וטוגנים. דודו ושמעון שותים יין.

דודו: שמעון, זה יהיה פיצוץ. אני אומר לך.
שמעון: דודו, שלום לא עושים בטלוויזיה.
דודו: למה לא? בדרכים המקובלות ניסיתם כבר אני לא יודע כמה זמן. זה לא עניין שלי ושלך השלום. זה לא עניין שצריך להיעשות בחדרי חדרים. יש לנו היום את הטכנולוגיה להראות לכולם את השיחות, מי אומר מה. בלי סודות ובשידור חי.
שמעון: משא ומתן זו אמנות, דודו, זה תהליך, זה לוקח זמן. כמו משחק שחמט. הרעיון שלך טוב בשביל רייטינג, ואני שמח לראות שאתה מגלה עניין בעניינים הללו, אבל זה לא רציני. לטלוויזיה יש סבלנות לראות את הצוותים מדברים 15 ימים על מקורות המים? ומה עם סוגיות סודיות שקשורות לבטחון המדינה, שאסור שכולם ידעו? הרצון שלך טוב, אבל זה לא ריאלי, וזה אפילו מסוכן.
דודו: אם יאסר ערפאת יסכים להגיע? אתה והוא באולפן, בלי צנזורה — דברו ביניכם. זה רייטינג היסטורי.
שמעון: אני כבר דיברתי עם הנבלה הזה הרבה פעמים, ואני יכול לדבר אתו גם בשידור, אבל אל תלקה בשגיונות מלכות כאילו אפשר לפתור סכסוך היסטורי בין עמים בתוך שעה אחת.
דודו: שמעון, אני מכיר עוד מטורף אחד עם שיגיונות מלכות — בנימין זאב הרצל.
שמעון מסתכל על דניאל, הילד.
שמעון: אולי במקום שאני והנבלה נשב באולפן ונשוחח, תביא את דור העתיד — ילדים ישראלים וילדים פלסטינים שידברו על השלום ויחתמו ביניהם הסכם שלום של דור ההמשך?
דודו: רק אם זה הבן שלך ושל יאסר.
שמעון: הבן שלי בן 55 וגר בארה"ב.
דודו (חותך ועובר נושא): שמעון, בוא נקים מפלגה ביחד. אני ואתה — מפלגת "טוב" נקרא לזה. נלך באמצע — לא ימין קיצוני לא שמאל קיצוני. נעשה טוב לעם הזה. נביא גם את אריה דרעי. נקבל מעל 40 מנדטים ונאחה את העם השסוע שלנו. זה נשמע לך דמיוני אבל אין לך מושג כמה שזה אמיתי.
שמעון: אם תרצה ברצינות להיכנס לחיים הפוליטיים, נוכל לדבר.
דודו: אני מאוד רציני. שמעון, כמה אני יכול עוד להמשיך עם הטלוויזיה? די, אין בזה ממש. אנשים לא מבינים מה אני עושה בכלל, כותבים דברים שהקשר בינם לבין המציאות מקרי בהחלט. אני יכול להמשיך עוד שלוש, ארבע, חמש שנים, יש לי חוזה לעוד שנתיים — אבל אני לא רוצה להיות כמו הזקנים האלה, הפתטיים, שלא רוצים אותם יותר והם לא יודעים לקבל לא.
שמעון: פוליטיקה זה מקצוע, זה לא גם וגם.
(מלצרית עוברת עם צלחות ודודו מסתכל בעכוזה).
דודו: אני יודע, שמעון. תראה איזה טוסיק.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ