שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

שבאתי מחוסלארץ בשישים ושתיים

"בצומת הבוקרית חייכתי אל חייל. כמה קילומטרים אחר כך, על כנף טרקטור ירוק נהוג בידי רעול פנים תאילנדי, שוב חייכנו זה אל זה"

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

שבאתי מחוסלארץ בשישים ושתיים

וזאת האקספוזיציה. השלישית של ברהמס. יש שורה כזו באיזה שיר: אבא אהב ברהמס, או שאלה התקליטים היחידים ששרדו. היין: מרלו של ברקן. כוס שני. ושלומך? אנחנו ממש צריכים כבר לשתות משהו ביחד, מה, לא מגיע לנו איזו לגימה מהחוכמה שלך. ובכן: רכבתי דרומה אתמול. פרדס לימונים זרח בלבלוב סתווי וריח האל הגדול, אל רחום וחנון ארך אפיים ורב חסד ואמת נוצר חסד לאלפים נושא עוון ופשע וחטאה ונקה לא ינקה פוקד עוון אבות על בנים ועל בני בנים על שילשים ועל ריבעים. כל זה בא אלי ובייחוד: רחום וחנון וארך אפיים ורב חסד ואמת ונוצר חסד לאלפים (כוס שלישית). זאת היתה האקספוזיציה. בצומת הבוקרית חייכתי אל חייל. נער ממש, חמדת סבאים. בוקר טוב נער. היה שלום נער. כמה קילומטרים אחר כך, על כנף טרקטור ירוק נהוג בידי רעול פנים תאילנדי, שוב חייכנו זה אל זה. כלומר, התמונה הזו: פועל תאילנדי נותן טרמפ לחייל, מהצומת הבוקרית בואכה המחנה הצבאי ליד המחסום, חשבתי שאני מתה אהובתי מרוב יופי. פרג'ון אמר: כולם סריכים לשרת. באתי אליו לתקן את נעלי הרכיבה. בסוף קניתי את המכונת תפירה שבאה אתו באונייה מתוניס. ליופי, בגינה. שבאתי מחוסלארץ בשישים ושתיים, לא רסו לגייס אותי. אפילו אם לקלף תפוחי אדמה סריך להתגייס יימח שימם הערבים. החייל על כנף הג'ון־דיר לא היה לו רובה. אולי טבח שבוע שבוע. כל הפנטזיות הניר־הודיות האלה. כולה טבח. ריח פרדס הלימונים. רחום וחנון וארך אפיים ורב חסד ואמת נוצר חסד לאלפים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ