ויהי בוקר ויהי ערב היום הראשון של הכיבוש הגרמני

"כדורי שלג וחתיכות קרח פסקו להתעופף באוויר. האספסוף התחיל להתפזר, כאילו התבייש". "הקניפל והשלג", סיפור מאת מרצל גולדמן

מרצל גולדמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מרצל גולדמן

הקניפל והשלג / סיפור מאת מרצל גולדמן

תשאלו מה עניין שמיטה להר סיני. צדקתם. אבל הדבר המקשר בין השניים זה הזמן והמקום של ההתרחשות. הזמן הוא סמוך ל־ ובפרוץ מלחמת העולם השנייה, והמקום: קרקוב, פולין.

אני חייב הסבר למי שאינו יודע קניפל מהו. זו מלה ביידיש שמקורה מגרמנית Knupfen, כלומר לקשור.

היו בשטטלים של פולין הרבה יהודים עניים, שלא תמיד היה להם כסף להאכיל את משפחותיהם. מכאן הסיפורים הרבים של שלום עליכם על הקושי להכין שבת למשפחה, על המאבק התמידי של האם להאכיל את ילדיה. כאן נכנס "קניפל" לתמונה. האם, היודעת רעב כשאין, היתה מנסה בזמן שיש, כשהבעל הביא פרנסה הביתה, "לגנוב" קצת, אפילו מעט כסף, ולהחביאו ב"קניפל". את הקניפל היו יוצרים על ידי קשירת ארבע פינות של ריבוע בד כלשהו, שהיה נהפך למין שקית, ובתוכה אפשר היה להכניס כסף או דבר ערך כלשהו. "קניפל" היה מוחזק בסודי סודות מפני המשפחה, ובמיוחד מפני הבעל. הוא היה הבנק המרכזי, The last resort, הכספומט שתמיד צמוד לבעליו.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ