שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
אמנון שמוש
אמנון שמוש

ויגי-הורה והאקורדיון / סיפור מאת אמנון שמוש

נוהג מקובל היה בקיבוצים, שבחורים ובחורות שהתחילו להרגיש בו בבית חיפשו חוויה של בעלי־בית והתנדבו, או השתלטו, על פינות שונות בקיבוץ שהפכו לשלהם ונקראו על שמם. כגון, בינה שטיפחה את הוויטרינה שבכניסה לחדר־האוכל, לפי טעמה בכל חג ומועד ומפתח הוויטרינה לא זז מכיסה. וגינה, שהשקתה את העציצים הרבים בכניסה לחדר־האוכל, או דינה, שהתאימה בגדים לבני המצווה, ולהבדיל, מישקה, שהשתתף בחפירת הסליק הראשון להסתרת הנשק הקנוי, השמור ליום הדין, ומכיוון שנותר יחיד מן השלושה שחפרו את שני הסליקים, שמר את המפתחות בכיסו ואת המיקום שלהם בכרסו, ואיש מלבדו לא ידע ולא יידע לעולם היכן הסליקים. או חבר ותיק, שאסף אל חגורתו את כל המפתחות של המחסנים הסגורים והנעולים ממחסן הנשק ועד מחסן הסיגריות, וכל הקיבוץ התרגל שהוא בעל המפתחות. בעל מעמד.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ