מוזה נגד מדוזה: שירת ברבור של המו"לות העצמאית

"מוּזָה" מאת ג'ונתן גלאסי, שעוד לא תורגם לעברית, הוא שיר הלל נוסטלגי לתרבות הספרותית של המאה ה–20, שנאלצה להשתנות בעידן הדיגיטלי

דוד הדר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דוד הדר

Muse: A novel

Jonathan Galassi. Knopf, 258 pp.

למרות כמה משפטים שנונים, "מוּזָה" מאת ג'ונתן גלאסי אינו רומן טוב במיוחד. גלאסי נכשל בכלל שלפיו שופטים בדרך כלל סיפורת עכשווית: הראה ואל תספר. כלל זה נהפך כבר לנדוש, ובכל זאת הוא טומן בחובו את האומנות הגדולה של הרמיזה, המונולוג הפנימי האותנטי והדיאלוג האמין, וגם את היכולת המופלאה לסמוך על הקוראים שיבינו למה אתה מתכוון. גלאסי נכשל במבחן הזה, ולא מעט מהרומן, כולל הדיאלוגים, נשמע כמו שילוב של מאמר אנציקלופדי כתוב היטב ושל הקריינות העודפת בסרטים המנסים להישמע ספרותיים. למשל, כמה מסרטיו של וודי אלן והבמאים שחיקו אותו.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ