בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קינה על אֵם וארץ פלישתים

מכתבו של אלק סרור לאִמו הוא קינה גדולה עליה ועל הארץ שלא הצליחה לקלוט אותה. ישראל נהפכה בחזונו לארץ פלישתים חסרת תרבות, והוא מתגעגע למולדת האבודה שבדמיון: עיר הנמל מוגדור שבמרוקו

7תגובות
דמות עטופה בשכמייה ארוכה, לא ברור אם אישה או גבר, עומדת על חוף ומשקיפה אל הים, וברקע חומת אבן

בארץ פלישתים: מכתב לאמא אלק סרור. הוצאת מא"י, קרן מתנאל, 178 עמודים, 59 שקלים סופרים רבים ייחדו מקום לדמות האֵם והעלו על נס את דמותה. אלק סרור, מחבר "בארץ פלישתים: מכתב לאמא", מגדיל לעשות: "האם היא המולדת, היא הארץ, היא השכינה", הוא כותב, ומייחס לאמו, "תיאולוגיה שלמה... תיאולוגיית האמא". בתחילת חיבורו החידתי הוא מזכיר שניים מהסופרים שמהם הוא שואב השראה, בדברו על אמו: אלבר קאמי ואלבר כהן. השניים, ילידי אגן הים התיכון שכתבו בצרפתית, תיארו את האם הפשוטה, הארצית, אמם, כדמות כמעט נשגבת; אשה...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו