המיתולוגיה הפרטית של יפתח אלוני

ב"מבטה של גארודה" מתאר אלוני דמויות משובשות, נרדפות, מודעות לאי־המודעות שלהן, מתמסרות לחוסר שליטה, לטבע הברברי של תשוקתן

עמרי הרצוג
עמרי הרצוג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עמרי הרצוג
עמרי הרצוג

מבטה של גארודה
יפתח אלוני. הוצאת אפיק, 
117 עמודים, 50 שקלים

קובץ הסיפורים של יפתח אלוני, "מבטה של גארודה", הוא חריג ביותר בנוף הספרות העכשווית: הוא נוגד במוצהר את הצורה והתפקיד של מסע החניכה, שמצוי במרכזו של הסיפור החילוני המודרני. ההקשר משתנה, כמובן, אך הספרות משרטטת שוב ושוב אותו מהלך: מסעה הכרונולוגי של דמות ראשית, המוצאת את קולה, מתבגרת ומתגברת על מכשולים ביוגרפיים ואישיותיים הנחשפים לנוכח התרחשות חיצונית.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ